פורסם: 2023 | נבדק לאחרונה: מאי 2026

תאי HeLa: היסטוריה, תביעה משפטית והסכמי פשרה

סיפורן של תאי HeLa שזור עמוקות בחייה של הנרייטה לאקס, אישה שתאי סרטן צוואר הרחם שלה היו המקור לשושלת התאים האנושיים האלמותית הראשונה. התאים נלקחו על ידי חוקרים בבית החולים ג'ונס הופקינס במהלך הטיפול בה בשנת 1951, ללא ידיעתה או הסכמתה, מה שסימן אבן דרך משמעותית אך שנויה במחלוקת במחקר הרפואי. סיפור זה תועד באופן מרתק בספר "החיים הנצחיים של הנרייטה לאקס", הבוחן את השפעת תאי HeLa על המדע ואת הסוגיות האתיות הקשורות בהיעדר הסכמה. סיפורם של תאי HeLa והנרייטה לאקס שופך אור על התרומה הבלתי-נתפסת של תאים אלה לפריצות דרך מדעיות רבות, תוך הדגשת שיקולים אתיים חשובים במחקר הרפואי.

ציר זמן של האירועים

שנה

אירוע

1951

הנרייטה לאקס מאובחנת כחולה בסרטן צוואר הרחם בבית החולים ג'ונס הופקינס. דגימה מתאי הגידול שלה נלקחת ללא ידיעתה או הסכמתה.

פברואר 1951

ד"ר ג'ורג' גיי מגלה שתאי לאקס יכולים להישאר בחיים ולגדול ללא הגבלה, ומכנה אותם תאי HeLa.

1952-1953

תאי HeLa מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח חיסון הפוליו על ידי ג'ונאס סאלק.

שנות ה-50 וה-60

השימוש בתאי HeLa מתרחב לתחומים רבים במחקר הביו-רפואי.

שנות ה-70

השימוש הנרחב בתאי HeLa מוביל לזיהום של קווי תאים אחרים, מה שמעורר חששות משמעותיים.

1973

משפחת לאקס נודעת על קיומם של תאי HeLa כאשר מדענים מבקשים דגימות דם.

שנות ה-80 וה-90

הדיונים האתיים סביב השימוש בתאי HeLa מתעצמים, ומתמקדים בסוגיות של הסכמה, פרטיות והכרה במשפחת לאקס.

2010

רבקה סקלוט מפרסמת את הספר "החיים הנצחיים של הנרייטה לאקס", ומביאה את הסיפור ואת הסוגיות האתיות לתשומת לב הציבור.

2013

ה-NIH מסכים עם משפחת לאקס לאפשר גישה מבוקרת לנתונים הגנומיים של תאי HeLa, מתוך הכרה בתרומתם.

ההיסטוריה האישית של הנרייטה לאקס

הנרייטה לאקס, ששמה המקורי היה לורטה פלזנט, נולדה ב-1 באוגוסט 1920. בשנותיה הראשונות עבדה כחקלאית טבק וטיפלה בבעלי חיים ובגינה. היא עזבה את בית הספר בכיתה ו' כדי לפרנס את משפחתה.

לאחר מות אמה, עברה הנרייטה לגור עם סבה מצד אביה. בשנת 1941 נישאה לדוד "דיי" לאקס ועברה לטורנר סטיישן, מרילנד, שם נולדו להם חמישה ילדים. כמה חודשים לאחר לידת ילדה החמישי, חוותה הנרייטה תסמינים מדאיגים, בהם גוש כואב בצוואר הרחם ודימום בנרתיק. היא פנתה לקבלת עזרה רפואית בבית החולים ג'ונס הופקינס, שבאותה עת טיפל בחולים שחורים רק במחלקות מופרדות.

גילוי וטיפול

ד"ר ריצ'רד ווסלי טלינדה, ראש מחלקת הגינקולוגיה בבית החולים, ספג ביקורת על הסרת רקמות נרחבת בחולות עם סרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם, במטרה לחקור את התנהגות המחלה. ד"ר ג'ורג' גיי, ראש מחלקת מחקר הרקמות, השתמש ברקמות אלה כדי לפתח את קו התאים האנושיים האלמותיים הראשון של המעבדה, בהתאם לעניינו בהישרדות תאים בתנאי מעבדה. בינתיים, הנרייטה לאקס עברה ביופסיה ב-5 בפברואר 1951, שחשפה גידול צוואר הרחם גדול וממאיר. הטיפול שלה בצינורות רדיום הוביל לעקרות, תופעת לוואי שלא הודיעו לה עליה ושככל הנראה הייתה מסרבת לה. למרות הטיפול, הסרטן שלה התקדם, והיא נפטרה ב-4 באוקטובר 1951.

מבלי שידעה, דגימות הרקמה שנלקחו במהלך הטיפול ללא הסכמתה הובילו לגילוי תאי ה-HeLa, התאים האנושיים הראשונים שצמחו ללא הגבלת זמן בתרבית.

הסכמה מדעת

בשנות ה-50 היה מקובל, במיוחד בבית החולים ג'ונס הופקינס, לאסוף דגימות רקמה מחולים, כולל חולי סרטן צוואר הרחם, ללא הסכמתם או ידיעתם, שכן לא היו פרוטוקולים קבועים המחייבים את הסכמת המטופל לנהלים מסוג זה. כיום, נהלי ההסכמה מדעת מחמירים הרבה יותר, וכוללים שיטות שונות כגון הסכמה אלקטרונית, מילולית או בכתב, ועליהם לכלול מידע מפורט על השימוש, האחסון והיישומים המחקריים העתידיים האפשריים של הרקמה האנושית. הדרישות החוקיות להסכמה מדעת במחקר קליני מפורטות ב-21 C.F.R. § 50.20 עבור מחקר המפוקח על ידי ה-FDA, והגנות רחבות יותר ניתנות תחת 45 C.F.R. Part 46 על ידי משרד הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית. איסוף התאים של הנרייטה לאקס התרחש לפני שנקבעו תקנות אלה, מה שמדגיש סוגיה אתית הנוגעת בעיקר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ולרופאים המעורבים, שכן חברות כמו Thermo Fisher Scientific, שהרוויחו מאוחר יותר מתאי HeLa, עוד לא היו קיימות.

בתגובה למחלוקת סביב תאי HeLa, הוחמרו באופן משמעותי ההנחיות והתקנות האתיות המסדירות את השימוש ברקמות אנושיות במחקר. הסכמה מדעת היא כיום אבן יסוד במחקר הרפואי, והיא מבטיחה כי אנשים מבינים כיצד ייעשה שימוש ברקמותיהם ומעניקה להם את האוטונומיה לקבל החלטות מושכלות.

תאי הנרייט לאקס, תביעות ופשרות

התביעות הנוגעות לתאי HeLa של הנרייט לאקס, כולל התיק הבולט נגד Thermo Fisher Scientific, מתמקדות בשימוש הבלתי מורשה בתאי לאקס, שנלקחו ללא הסכמה בשנת 1951, ואשר לימים הפכו למרכזיים בהתקדמות רפואית כגון פיתוח חיסונים ומחקר הסרטן. למרות התרומה המדעית המשמעותית, משפחת לאקס לא קיבלה פיצוי או הכרה במשך עשרות שנים. התביעות המשפטיות, במיוחד נגד Thermo Fisher Scientific, התמקדו בסוגיות האתיות והמשפטיות סביב הזכויות לרווחים מדגימות ביולוגיות שהושגו ללא הסכמה, והעלו שאלות בנוגע להסכמה מדעת ולשימוש מסחרי בחומרים ביולוגיים אנושיים. למרות שפרטי ההסדר עם Thermo Fisher לא פורסמו, התפתחויות אלה, לצד הסכמים עם ה-NIH בנוגע לשימוש בנתונים הגנומיים של תאי HeLa, מסמנות התקדמות בהכרה בתרומתה של הנרייטה לאקס ומשפחתה, כמו גם בחשיבותן של שיקולים אתיים במחקר ביו-רפואי.

אתגרים משפטיים נוספים נמשכו בתביעה נגד Ultragenyx Pharmaceutical, Inc., שהוגשה ב-10 באוגוסט 2023, בגין התעשרות שלא כדין מהשימוש המסחרי בתאי HeLa, מה שמדגיש את החששות המתמשכים בתעשיית התרופות הביולוגיות לגבי השימוש בחומרים ביולוגיים שהושגו ללא הסכמה נאותה. התביעה נגד Ultragenyx, כמו זו נגד Thermo Fisher, מדגישה את ההשלכות הרחבות יותר על התעשייה, ומרמזת כי חברות אחרות עלולות גם הן להתמודד עם תביעות דומות בשל השימוש הנרחב בתאי HeLa ובחומרים ביולוגיים אחרים שנרכשו לפני עשרות שנים תחת סטנדרטים מיושנים של הסכמה. תיקים אלה מדגישים את השינויים המתרחשים בסטנדרטים המשפטיים והאתיים במחקר הביו-רפואי ואת הצורך של התעשייה לטפל בסוגיות ההסכמה, הבעלות והפיצוי בגין חומרים ביולוגיים.

סיפורה של הנרייטה לאקס בקולנוע ובתקשורת

בספר "החיים הנצחיים של הנרייטה לאקס" מאת רבקה סקלוט ובעיבודו הקולנועי, סיפורה של הנרייטה לאקס קם לתחייה, ומתאר את מסלולן של תאי גופה, שהפכו לקו התאים האנושי הראשון בעל חיי נצח, הידוע כתאי HeLa. עיבודים אלה בוחנים את התרומות פורצות הדרך של תאי HeLa למדע הרפואה, לצד הדילמות האתיות והסיפור האישי של לאקס ומשפחתה, תוך הדגשת נקודת המפגש בין התקדמות מדעית לבין זכויות הפרט ואתיקה.

המורשת המתמשכת

המחלוקת סביב תאי HeLa מהווה תזכורת למורכבות האתית העלולה להתעורר בנקודת המפגש בין התקדמות מדעית לזכויות האדם. בעוד שתאי HeLa הותירו חותם בלתי נמחה על מדע הרפואה, סיפורה של הנרייטה לאקס משמש תזכורת נוקבת לחשיבותם של אמצעי הגנה אתיים וכבוד לאדם במרדף אחר ידע מדעי. המורשת של תאי HeLa ממשיכה לאתגר אותנו לנווט בין האיזון העדין שבין התקדמות לאתיקה.

תאי HeLa הפכו במהרה לסנסציה מדעית בשל יכולתם המדהימה להתחלק ללא הגבלה. הם הופצו למעבדות ברחבי העולם, מה שהוביל לפריצות דרך מדעיות רבות. עם זאת, העובדה שתאים אלה נלקחו מבן אדם ללא הסכמתו מעלה שאלות אתיות עמוקות.